בְּתוֹר יֶלֶד אַתָּה יוֹדֵעַ
שֶׁיֵּשׁ שְׁלוֹשָׁה מְמַדִּים;
זְמַן, רֹחַב, וְעֹמֶק.

לְאַחַר מִכֵּן אַתָּה לוֹמֵד
עַל בַּשָּׁרָךְ! אֶת הַזְּמַן...

וּמִשּׁוּם מָה לוֹ אַתָּה מְיַחֵס
חֲשִׁיבוּת מְיֻוחֶדֶת, כְּאִלּוּ
כָּל הַמְּמַדִּים הֵם רַק בֵּינְךָ לְבֵינוֹ.

בְּכָל רֶגַע שֶׁהַזְּמַן מִתְקָרֵב אֵלֶיךָ
אַתָּה מִתְקָרֵב אֵלָיו; אֲבוּדִים,
בְּמָחוֹל הַמְּמַדִּים,
יוֹצְרִים קְשָׁרִים נִסְתָּרִים
בֵּין זִיכָּרוֹן לַזִּיכָּרוֹן

דּוֹאֲגִים אֶחָד לַשֵּׁנִי, מַעֲבָר
אֶל חוּמוֹת הַפִּיזִיקָה
הוּא שׁוֹלֵחַ לְךָ אַהֲבָה וְאַתָּה
שׁוֹלֵחַ לוֹ זִיכָּרוֹן, בַּתְּמוּרָה..

הַמְּמַדִּים הָאֲחֵרִים מְקַנְּאִים
וּכְמוֹ יוֹסֵף, שֶׁהִכִּינוּ עֲבוּרוֹ
כֻּתְנָה מְיֻוחֶדֶת וְנִזְרָק לְחֵיקָם
שֶׁל אוֹיְבִים בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר

בַּלַּיְלָה בְּשֵׁנָה, הַזְּמַן עוֹצֵר
כְּדֵי לְפָרֵשׁ אֶת חֲלוֹמוֹתֶיךָ
וְהֵם יָפִים, וְנִשְׁכָּחִים...

רַק חֲלוֹמוֹת הֵם, אֶל הַזְּמַן,
נִשְׁאָרִים...האדם ומלחמות המימדים