אייל סרי / שברים פשוטים |
עלי, היא
עדיין לא מסוגלת לראות
את דמעותיי הזולגות
על לחיי.
כאשר בתי הקטנה מתבוננת
בי, בתוכי
היא רואה מקלט חם
ואוהב, מקום שקט להימלט
אליו מן הכלבים המאיימים
שבחוץ.
וכאשר בתי הקטנה שואלת
אותי: ''אבא, למה הפנים שלך ככה''?
אני שותק,
משום שאני מתבייש
לומר לה שאני מתפרק.
29 ספטמבר, 2018
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|