מורן מזדיינת כאילו היא זו שצופה בסרטים פורנוגרפיים. זה מתחיל
עם הפה, ממשיך רגיל, ולרוב היא מבקשת ומרשה גם דברים אחרים.
היא כל הזמן עושה קולות ושואלת אם נעים לי. ברור שזה נעים, אבל
זה לא מרשים אותי. אני הכי נהנה כשהיא מתופפת לי קלות על החלק
האחורי של הזרוע ואומרת את השם שלי כשהיא גומרת, כי זה כבר
מרגיש לי משהו ממש שלה. התיפוף, אני מתכוון. וזה מגיע תמיד עם
"נהנית?" מתנשף לאחר מכן.

אנחנו יוצאים כבר שבועיים בהם אני לא נייד כי בדיוק התחלתי
לימודים אחרי הטיול הגדול באוסטרליה וארצות הבית, משם היא חזרה
לא מזמן, והיא מסיעה אותי במיני קופר שלה לכל מקום.
היא גדולה ממני בשנתיים, ועובדת בחברה של אבא שלה, איש הייטק
מצליח מאוד, כיועצת מדיה. הרבה פעמים היא גם מציעה לשלם את
הדייטים עם הכרטיס אשראי של החברה. הרבה פעמים כשאני מסכים היא
גם נוהגת "לבדוק את החשבון כדי לוודא שלא עשו טעות". עם חיוך
כמובן.

למורן יש חשבון אינסטגרם פעיל ולו 3,000 "עוקבים", והיא מרבה
להעלות תמונות ותיוגים, ולהגיב על כל תמונה של כל אחיין של כל
חברה. יש לה אח סטארטאפיסט שגדול ממנה בהרבה מאוד שנים וגר
בארה"ב עם אישתו והילדים, אז היא חצי טוענת חצי מתנצלת שזו
הדרך הכי קלה לתקשר איתו. היא מרבה גם להעלות תמונות שלה,
ממקומות שונים מסביב לעולם, עם האש-טאגים כמו #Thisislife
ועוד כל מיני אימוג'ים. היא לא מעלה תמונות גוף בבגד ים ואני
שמח על זה.
יכולתי לראות שהיא שמחה כשאמרתי לה שאין לי חשבון, ושלא הייתי
רוצה להעלות תמונות שלי.

שתוספות השיער הבהירות לא יטעו אתכם - מורן ממש לא טיפשה. היא
למדה משפטים במכללת שערי משפט בהוד השרון אבל לא ניגשה לבחינות
הלשכה - אני לא יודע למה - ובאחד הדייטים הראשונים הייתה לנו
אפילו שיחה על התואר שלי במדעי המחשב, והיא התעקשה להראות לי
שהיא יודעת איך מוכיחים ששורש שתיים הוא מספר לא רציונאלי, או
מה ההבדל הבסיסי בין אינסוף א' לאינסוף א' אפס, או להסביר את
"עיקרון שובך היונים" -
"מישהו שיצאתי איתו הסביר לי את זה ככה - ", היא אמרה ולקחה
שלוק מהיר מהיין הלבן שלה.
"נגיד לבן-אדם ממוצע יש מאתיים אלף שיערות על הראש, ובתל אביב
יש חמש-מאות אלף אנשים, אז בטוח שלשני אנשים לפחות יהיה בדיוק
את אותו מספר השערות!"
היא צחקקה והקינוח בדיוק הגיע.
"יפה, אפילו לי לקח המון זמן ללמוד את זה!" עניתי לה, וזה היה
נכון, כי לפעמים התקשיתי עם המתמטיקה בתואר הסופר ריאלי הזה.
הסברתי לה שמקור השם הוא בעיקרון מתמטי טריוויאלי שעוזר לנו
להוכיח דברים מסובכים יותר, ושניתן לבטא אותו בכך שאם לוקחים
יותר יונים ממספר התאים בשובך, אז תמיד יימצא תא שבו יש יונה
שאיננה לבד, ושככה אני יותר אוהב להסביר את זה, והיא חייכה,
חשבה לעצמה, ואמרה "גם אני".

הקרפ הצרפתי נראה באמת מיוחד וטעים, ומורן הציעה לצלם אותו.
קצת לפני שהחשבון הגיע, היא התנצלה, חייכה והלכה לשירותים
להתרענן. לקח לה זמן עד שחזרה, ושיעמם לי, אז הסתכלתי בחשבון
הפיקטיבי שפתחתי לא מזמן באינסטגרם כדי לראות בעצמי על מה כל
ההייפ הזה, ולעקוב אחרי מוסיקאים או חברות טכנולוגיה. אני צופה
גם בחשבון של מורן.
כשגללתי במסך ראיתי שהיא העלתה תמונה של הקינוח. 29 לייקים
בחמש דקות. לא יודע אם זה נחשב טוב או לא, אבל כן הבנתי למה
היא רשמה #Paris, למרות שישבנו בכלל במרינה בהרצליה.
שילמתי את החשבון בשמחה וכשהיא הגיעה המשכנו אליה.

אלבום התמונות של מורן היה מקום מעניין. הרבה תמונות מטיולים
ומקומות שצריך להצטלם בהם בעולם, הרבה פינוק, אהבה ומשפחתיות
עם ההורים ועם האח המוצלח בביקורים שלהם בארה"ב; הרבה נוף,
אומנות, אוכל מאינספור זוויות, מבטים עצובים או מגרים של
עיניים כחולות למצלמה, והאש-טאגים על כמה יפים החיים, וחובה
ליהנות בהם, ורצוי לפעמים עם מותגים, שוודאי אבא קונה לה.
עד לפני חצי שנה היו שם גם הרבה מאוד רגעים משותפים עם האקס
שלה, מתכנת באיזו ענקית תוכנה בעל מראה נאה וסביר, עם תמונות
פומביות מעטות בפרופיל שלו שהיא הייתה מתייגת תמיד, כאשר בשיאן
אחת בה הוא מציע לה נישואין "לפי הספר", כורע ברך מתחת למגדל
אייפל, בתמונה עם חיוך גדול ויהלום קטן.
הצחיק אותי שחלקנו את אותו השם.

הם כמובן לא התחתנו בסוף, ואני מניח שזה מסביר את רצף התמונות
של קופסאות הגלידה, מילות השירים הנוגים, התצלום של הגרפיטי "I
miss you" בניו יורק, לבבות שוקולד שבורים עם פילטרים
מונוכרומטיים עליהם ועוד. זה פסק לא מזמן, ניחוש מושכל שסביב
הנקודה בה הבחור העלה תמונה עם בת זוג חדשה, לכל מי שרק יכול
ורוצה לראות.

מורן מעולם לא הזכירה אותו, ואני מעולם לא שאלתי, אבל באחד
הלילות הראשונים כשהייתי אצלה ביקשתי להתחבר רגע לאינטרנט בחדר
המחשב שבקומה שלה בבית, וראיתי בסימניות את השם שלו. אין לי
ספק שהיא הייתה עושה ילדים לבחור הזה אם הוא רק היה מרים את
הטלפון.

התפלאתי מהדרך שבה מורן לקחה את הפרידה שלנו אחרי חודש. הייתי
בטוח שאני ריבאונד בשבילה בדיוק כמו שהיא בשבילי, אבל כשנפרדנו
היא נקרעה בבכי דרמטי מולי כמו בסרטים טובים יותר. היא אמרה
שהיא אוהבת אותי, שהיא לא יכולה להרשות שאעזוב אותה, שאני
בדיוק מי שהיא מחפשת ושלמרות שזה נראה מהיר היא רק רוצה בית
ומשפחה, ולמרות שהאמנתי באותה תקופה שיש קשרים שפשוט נגמרים
בגלל תזמון לא נכון, אני חושב שגם האמנתי להרבה ממה שהיא
אמרה.

אני חושב גם שלא שהייתי נזכר או בוודאי כותב עליה אם פרופיל
הפייסבוק שלה לא היה קופץ מולי ב"אנשים שאולי אתה מכיר".
אני נמצא שם תחת שם אחר, ללא אף חבר או תמונה, עסוק בקבוצות
תוכן שאני נהנה ממנו, ולכן התפלאתי שהאלגוריתם של צוקרברג
החליט להציע לי אותה, מספר שנים אחרי הפרידה.
לחצתי על הפרופיל, הגדלתי את התמונה, וראיתי שם בחורה יפה עם
עיניים כחולות, טבעת גדולה, ובחור עם שם שלא הכרתי שעובד באיזו
ענקית תוכנה, עומדים ומתנשקים בכיכר אירופאית מוכרת, מלאה
ביונים.




22.08.2018

תרגיל שני - תכונות לדמות

שׁוֹבָך / גיא נו באמת