|
כאן בזריחה ליד ים-המוות
אני נזכר בך רעב ליופי הזה
שותה ממנו לשוכרה.
כאן בנוף הדקלים הזה
אני חושב
אולי גם אתה אי-שם טמון
ושורשים יוצאים מגופך
כאן מול החמה הרכה
עדיין רכה
כביצת-עין
שעולה מן האופק
אני חושב על כל מה שכתבת
שירד לטמיון
על כל השירה שנכרכה
בספיראלה בכריכה שקופה מהודרת
אחרי ששקעת
וידך לא הייתה בדבר. |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.