אני מולקולה קטנה
ובודק את עצמי לעומק
ואני אותו דבר
"שלום לך, אטום עצמי ומה נשמע?"

אבל זה מוזר...
כי בפיזיקה הזו
אני כבר - השתניתי כבר!
ובמישור של מודעות
ירדתי מטה מטה במעלית הפנימית שלי
לתוך קיום קטן דפוק פינות
ואת אותו המסע הבלתי נתפש
שתוכנן במקור
אל תפאורת אור
עצי ענק בחורש גן
ואי בים לא סופי
מלא תנועה
בעודי
  צולל מעלה
      אל קיום מרחף נסתר

אבל...
העיניים שלי הם לא אותם עיניים
ולכן המולקולה שאני רואה היא חדשה
היא תנועה
ולפני שאני נכבה לעוד שלב מחזור
אני חושב שעשיתי למעשה -
רק כמכתב קטן אל עצמי כמסיבת יום הולדת פרטית
כדי לומר מתוך הקיום הקטן הדפוק:
כמו נר קטן...
הי.
אני עוד כאן.