אני לא יותר מאשר שורה בספר שלי
העיניים נעצמות ומסתובבות אחורה לתוך עצמן
אני מזהה אותי שוחה בים של סחי,
את לא תגידי
רמזים כאלה מעולם אחר,
רגבים באדמה וכולנו צומחים מעלה
כי איפה את ואיפה אני,
עמוק בתוך עולם החלומות,
מאה נשיקות לעומק
למה לא פשוט לחיות את החיים...
בשביל מה החיים, בשביל מי, למה?
מה אני עושה כאן?
בואו נהיה בני-אדם...
בואו נהיה אדם
בלי יותר מדי מעצורים וזה לא זז
אני מנסה לשחרר את הבלם וזה לא זז
אני מנסה לכוון את ההגה לתעלה וזה לא זז
אני מנסה להאט, לקפוץ מהמכונית וזה לא זז
איזו מן ילדה היא הייתה
כזאת פשוטה, עממית,
שחשבה שהחיים יפים ופשוטים,
והם מחכים לה
עכשיו היא זקנה, בגילי,
ויש לה כבר נכדים קטנים
והילדים כל הזמן מנדנדים,
והילדים מתעלמים,
והילדים כועסים,
והיא שואלת על מה
היא לא קיבלה טוב יותר
כולנו כל הזמן מסתובבים בסרט ישן
אני לא אשתה לפני השקיעה, מאדרפאקר!
אנחנו תרכובות של הרבה אנשים
הרבה גלגולים. |