נו, טוב,
זה לא אומר שהוא לא אהב אותה,
כי הוא כן.
אז מה אם הוא היה מהמר ושותה ומעשן
ומגיע הביתה כל לילה שלישי
מלא ריחות של נשים,
זה לא אומר שהוא לא אהב אותה.

אתה זוכר איך הוא קפץ עירום ורקד עירום
כמו קוף כדי להצחיק אותה כשהייתה חולה?
איך אתה לא זוכר,
דיברנו על זה שבוע.
איך הוא הלך בשלוש בלילה
לקנות לה מלפפונים חמוצים,
ופה זה לא תל-אביב,
זו עיירה קטנה, הכול כמעט סגור.
נדקר כשניסה לקטוף לה ורד,
והגיש לה אותו עם אצבע מדממת,
אתה זוכר?
איך אתה לא זוכר?

היא החליטה שהוא לא בשבילה,
כי הוא פרפר והולל,
למרות שאהבה אותו,
והחליטה לעזוב להורים שלה
ולמצוא דירה חדשה.
אבל היא לא מכירה לב של גבר,
לא של גבר כזה,
הוא לא יוותר.
כן, הוא שיחק קלפים ורולטות,
והזדיין עם נשים אחרות כל לילה שני,
ושתה הרבה עם נשים וחברים,
והיה מבלה במועדונים,
אבל היא הייתה הקמע שלו,
הלב שלו,
והוא אהב לחשוב שהקמע שלו מוגן בבית
והוא תמיד יכול לחזור אליו.

אבל בוקר אחד הוא חזר
והלב שלו כבר לא היה בסביבה,
ולא ענה לטלפונים.
לקח לו כמה ימים להבין
שהיא התנדפה
ואז הוא חיפש אותה כמו משוגע,
ההורים שלה צעקו עליו,
אמרו לו שאין לו מה לחפש אצלה.
הוא בכה, הוא זעם, הוא ידע ששגה
והוא ידע שלא היה יכול אחרת.
זו הייתה מלכודת 22.
בגלל זה הוא התחיל להשתמש בסמים,
אחרת הוא לא היה נוגע בחרא הזה.

הוא איבד את העסקים שלו,
את החברים הטובים שלו,
את הנשים הנהדרות,
ונשאר בלי כסף,
עם חברים רעים ועם זונות.

אין פה טוב או רע, אדוני,
פשוט הם לא התאימו, למרות שאהבו.
היא לא יכלה לסבול את ההתנהגות שלו
והוא לא היה יכול אחרת.
אז הוא מאס בחיים,
היה יישן בבתים זרים עם בגדים.
מה קרה בסוף?
אני לא יודע.
פתאום הבנתי, אני וכולם, שהוא פשוט נעלם,
וגם אותה אי-אפשר היה למצוא.
אולי הם התפייסו ונסעו לארץ אחרת,
או החליטו להיעלם באיזו עיר.
ואולי היא כבר עם אחר,
והוא כבר לא פה,
מסומם בפריז או ברומא,
או מריח את הפרחים מלמטה.
אני לא יודע.