|
קמטוטי תפילה ישנים
חבויים בי מימי ילדותי
כשאבי היה מתפלל בבית כנסת
עטוף טלית כולו הוד וקודש נסתר.
עברו הרבה שנים ואני עדיין שומעת
ניגוני זמירותיו בלבי, פועמים בי
כאילו הייתי מתחת לטליתו ,
מקשיבה לתפילתו.
והגעגוע אליו גדל עם השנים
המיית זמירותיו בליל שישי,
שולחן חג , והליכותיו כאב.
כל אבן לוחשת שמו, וכל אות
מזכירה קיומו בי.
לנצח אתה חי בי אבא. |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.