ט: מה שלומך?
ג: ברוך השם.
ט: יאללה ביי
ג: שבת שלום

בואו ננתח את השיחה המדהימה/מעוררת הפלצות הזאת.

"מה שלומך?"
כשמישהו פולט מפיו את צמד המילים הזה, הוא למעשה פולט ג'יבריש
שמשמעותו המילולית היחידה היא "מהו השלום שלך"?
כיצד קיבל הביטוי את המשמעות המובנת לנו כ: "איך אתה מרגיש?"
לאלוהי הזומבים פתרונים.

התשובה "ברוך השם", המקובלת בחוגים מסויימים, לא נופלת
בזומביותה מן השאלה.

מה זה?
טוב, לא ניתמם. כולנו יודעים שמי שאומר "ברוך השם" מתכוון ל
"ברוך אדוניי", "ברוך יהוה" או "ברוך אלוהים".
הביטוי עצמו הוא טיפשי למדי, כיוון שקיים הבדל מהותי בין לברך
מישהו, לבין לברך את השם של המישהו.

מי שרוצה להגיד "ברוך אלוהים" בלי לבטא את השם המפורש ולשמור
על משמעות זהה, יאמר "ברוך בעל השם".
שם של מישהו הוא סה"כ אמצעי לזיהוי, כמו מס' זהוי או מס'
קטלוגי.
לו לאלוהים, במקום שם, היה מספר, נגיד למשל "אחד אלוהינו",
השיחה בין ט' ל-ג' (השמות המלאים שמורים במערכת) היתה נראית
כך:

ט: מהו השלום שלך?
ג: ברוך המיספר.

מעבר לזה, התשובה "ברוך השם", או "ברוך בעל השם", מתעלמת בגסות
ולא מתייחסת לשאלה שנשאלה (מה שלומך?) או אל כוונתה - "איך אתה
מרגיש?"

עכשיו, שימו לב לתפנית דרמטית בעלילה.
מסתבר ש ט' הוא רופא, ג' הוא הפציינט שלו והתשובה שענה ג', ל-
ט' ("ברוך השם"),
במקום ליידע על "כאבים עזים בחזה", גרמה לכך ש-ט' (דוקטור
טֶלבָּרוּך) לא יהיה מודע למצבו הקריטי של ג',
מה שגרם, זמן קצר לאחר השיחה המתוארת, לפטירתו בלא עת (הותיר
אחריו אישה וזוג תאומות סיאמיות).

תנחומים למשפחתו ואיחוליי שלא תדעו עוד צער.