|
שם בזריחה ליד ים המוות
המילים נעתקות מן הפה
במקום הנמוך ביותר
האור נגה
שם הזיכרון לובש דמות
משהו מוחש
מתחיל ללכת יחף
באין מפריע על החוף
כל הדרך מתל-אביב בחושך
נסעתי וכף-ידך החמה
על כתפי
וכשירדתי מתחת לפני הים
אי-שם פנימה
נע אישוני
לראות אותך
יושב לידי
צוחק עם האור העולה ממול
מתייחס ל:
http://stage.co.il/Stories/153484 |
|
|
וכעת, נצפה
בסרטו אטורה
סקולה של עתור
הפרסים...
עמנואל הלפרין
ברגע של ערפול
חושים מסוים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.