|
עם הדם המזמר בי אני שר:
לאורה לאורה
אהובתי ולא בגשם
אהבת אין תכלה.
פתאום בחג הפסחא האחרון
חזרה העלווה לבשרי
וליבלבתי כמו עץ.
ציפוריי הרסו אל קינייך האפלים
אהובה
אל גנך השקט
ולא בא בהם הכח.
היכן אטמון את כל הגודש הזה
זרע לא ניבט
זרע משוחת לשווא
אהבה לא מומשה.
הערה: במילה מומשה נמצאת ההטעמה בהברה השנייה. |
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.