כיפה זזה על הראש ואני אוכל משהו
השמיים יורדים לתוך העמק ורמז ירח מבליח
כמו שהיא באה כשלא היה כבר מה לומר,
כמו כשאכלתי משהו ולא היה כבר מה לומר
היא מסתובבת במעגלים, ולי יש תפוחי אדמה ושישליק,
עם חומוס
היא לא אכלה יומיים, וגם לי לא אכפת,
כל עוד הכיפה המסתובבת לא ביקשה
האוכל מתפצח בשיניים, ואני אוכל אוכל זז
כל הילדים לועגים לי, אבל כולם אוכלים אוכל זז
היא אומרת שזו לא תחילת המאה, ואין בי כבר אהבה
אני אומר שלא התגעגעתי אליה,
כי רציתי אותה והיא לא באה
אז היא הלכה וכלום לא נשאר חוץ מלב שרוף
זה יותר טוב ככה, כשלא אוהבים,
אהבה כולם יודעים היא לשוטים
והיא אמרה שהיא מנפצת לי את כל האשליות,
ואין עוד דבר אמתי מלבד אני
אני ידעתי אבל לא אמרתי,
שאני הייתי שבוי בכישוף שאני הזמנתי
אבל נגמלתי,
ועכשיו אינני אוהב
יש דברים גדולים יותר לאהוב מאשר אישה,
כמו את כל מה שסביבה
כמו את הבדידות המזדקנת המתוקה.