כְּשֶׁהַשָּׁנָה תִּתְחַדֵּשׁ, הַכֹּל יִשָּׁאֵר לִי
קֶצֶב הַחַיִּים, הֶעָלִים הַנּוֹשְׁרִים.
אֲשׁוּנָה מַבְהִיקָהּ. תְּחוּשָׁתִי תֹּאמַר לִי,
הַשָּׁנָה תְּשׁוֹטֵטְנָה אוֹתָן הַמִּלִּים.

כְּשֶׁהַשָּׁנָה תִּתְחַדֵּשׁ, קְשָׁרַי יְתַחְזְקוּ,
גְּשָׁרַי אֶל הָאֹפֶק יִתְחַזְּקוּ.
גֶּשֶׁם יְלַטֵּף בְּאֶצְבָּעוֹת נֶאֱמָנוֹת
כְּכוֹכָב הַשָּׁט בִּנְגִיעַת חֲלוֹמוֹת.

כְּשֶׁהַשָּׁנָה תִּתְחַדֵּשׁ יָשׁוּבוּ צִפּוֹרַי
לְהַנְעִים וּלְקַשֵּׁט אֶת פִּנּוֹת חַיַּי.
צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת וּפַרְפַּרִים נְדִירִים.
עֲנָנִים מְכַסִּים אֶת הַגַּנִּים הַיְּרֻקִּים.

כְּשֶׁהַשָּׁנָה תִּתְחַדֵּשׁ הַחֹרֶשׁ, הָאֹסֶף וּסְתָו
מְקַדֵּם חֹרֶף פּוֹלֵשׁ.
אֶזָּכֵר בְּמַגְלֵשַׁת יַלְדוּתִי הָאֲרֻכָּה
וּבַקָּרוּסֶלָה הַמִּסְתּוֹבֶבֶת לְבַדָּהּ.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי