מִצְטַעֵר,
אבל אֵין לִי אָלִיבִּי
לָרֶגַע, שָׁבוּ
התנקשנו לָרִאשׁוֹנָה.

עִצְרוּ אוֹתִי.

אֵין טָעַם לְחַכּוֹת לַמִּישֶׁהוּ
שֶׁיְּבוּא וִיאַשֵּׁר: יְסַפֵּר לָכֶם
הַכֹּל עַל אֵיךְ הָיִיתִי
בְּעוֹלָם אַחֵר.

זִכְרוֹנוֹת הם
לא מספיקים
מִצְטַעֵר,
אֲבָל זֶה כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי.

לָכֵן עָצְרוּ אוֹתִי.
תאזקו אוֹתִי אֶל הַכִּסֵּא הַחַשְׁמַלִּי
וְצִמְרְרוּ אוֹתִי בּחוּטִים טכנו-כימיקלים
שֶׁל רֶגֶשׁ וּמַחְשָׁבָה.

בְּעוֹדִי מוּבָל
בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת שֶׁל שִׁגְרָה
מְנַסֶּה לְהִזָּכֵר בְּה
מְמַלְמֵל לְעַצְמִי;

הָיִיתִי בְּמָקוֹם אַחֵר.
אֲנִי יָכוֹל לְהִישָּׁבַע!
שֶׁהָיִיתִי בְּמָקוֹם אַחֵר...