מתעסק במים פתוחים ברזיות פתוחות,
אי-שם ליד הסמטה ברחוב,
בו המים שוצפים וכלום לא נשאר,
מהגשם שכבר לא צף, אלא מתמהמה בעגלות רחוקות

ארגזים של תחמושת ליד בית האריזה הנטוש,
ועיניים שיצאו מחוריהן, מטיילות בין העשבים השוטים
ירח פורח מנסר נסורת דבורים,
וכל הילדים בוכים-בוכים

כמו זה היה שלג צח וראשו בערפל,
קהות צונחת בעל כורחו
כל המסטיקים הקטנים המוזהבים מסתכלים אל תוך תוכו
ונסיקה לילית מעל המרחבים הפתוחים,
שדות כרמים וחממות, בתי סוכה ומבנים חד-קומתיים
ללכת עד שהמסילה פורחת מעלה מעל המישור,
ועולה השמיימה איפה שהתפר נגמר
כמו היו לה ילדים טובים שטיפלו בה, ולא היא בהם
כמו יצאו העכברים מחוריהם והם מלטפים שן.