יצחק אור / מאחרת |
השתיקה אחרה להגיע
כמו הקפה שהתקרר
כצעדייך, בוששו לחדריי
העננים כבר מערסלים אור אחרון
אני מתגעגע זרועותייך
השערים, החלונות אלייך
את
שמך כבר דהה על תיבת הדואר של חיי
כמעט נמחק
אני עדיין מתגעגע
הד צעדייך, המיית תשוקתך
במסוע נרדפות מזוודות בשלל צבעים
נושאות חלומות
קשורות בסרט,
מתנה שלעולם לא תגיע
מאחרת,
כמו לחם נשכח בתנור
עתה יורדים השמים
עת נעילה וקדיש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|