היא לא פה, לא פה, לא פה! הוא צרח מלוא ריאותיו. אז איפה היא?
שאל החתול שמיל. אה, היא הלכה למכולת, לקנות סיגריות, אתה יודע
כמה היא מעשנת... אחח... כמו קטר. אבל המכולת סגורה בשעה כזאת,
אמר החתול שמיל. ל-מה אתה מתכוון? שלוש בלילה כאילו? הרים
החתול שמיל גבה. אה... אז היא בטח הלכה לשכנים לבקש סיגריות,
אתה יודע איך זה, אתה מכיר את השכנים מהקומה הראשונה, הם ערים
עד הבוקר. אז למה היא לא חזרה עוד? שואל החתול שמיל. בטח הם
יושבים ורואים שידורים חוזרים של צעירי חסרי מנוח, מרכלים על
השכנים, אתה יודע איך זה נשים זקנות, אוהבות לפטפט. אז למה
האורות אצל השכנים כבויים? האורות אצל השכנים כבויים? כ-ן. לא
יודע... לא יודע... היא הלכה, אלוהים, היא הלכה! הוא נע בתוך
הדירה מוכה שיגעון, לוגם משקאות, בולע כדורים. אם תיקח עוד
כדורים כאלה אתה עלול להרוג את עצמך. לא אכפת לי. או להשתגע.
אני כבר משוגע... אתה יכול לשתוק פעם אחת בחיים שלך? איזה
מהחיים בדיוק? הוא חנק את החתול ובכה את לבו אל הכרית. החתול
חזר. יש לי תשע נשמות ועכשיו שמונה, לא קל להרוג אותי מהר
כל-כך. מה אני אעשה, חתולי? מה אני אעשה? ל-מה אתה מתכוון? היא
הלכה! לאן? הלו? הספרייה הציבורית העירונית? אני רוצה לדווח על
מקרה מוות שאירע... מה זאת אומרת זה לא התפקיד שלכם? חוצפנים.
מה אתה עושה? מנפנף בדגל לבן מבעד לחלון. למה? כדי שיעזרו לי.
מי יעזור לך? לא יודע, השדים הלבנים, הדורבנים, חבריך החתולים,
אולי הינשופים, או הבזים, או העטלפים, או האריות שמשוטטים.
אולי רוחות השמיים או גשמי הבוקר. אולי טוב להיות מת, אה? מה
אתה אומר? אחי, אתה מאבד את זה. את מה אני מאבד, חתולי? תגיד
לי את מה? מה עוד אני יכול לאבד שלא איבדתי?