הַזִקְנָה דַּקָּה הִיא וְרַכָּה
וְרַבּוֹת בָּהּ הַתְּמוּנוֹת וְצִבְעוֹנִיּוּת.
כִּקְלִפַּת עָלִים דַּקָּה וּמִתְקַלֶּפֶת
וְלִדְמוּתָהּ צוֹבְאִים דּוֹרוֹת.

כְּמוֹ וַתִּיקֶיהָ שֶׁל הָעִיר הַיְּשָׁנָה
תְּכוּנָתָהּ כְּאֶבֶן יְסוֹד כְּבֵדָה.
יָפָה הַזִקְנָה כְּהִלָּה לְבָנָה
עֲדִי נֵרְדּ לְבוֹנָה.

אַךְ עֵת תַּאֲפִיר
וְתַלְתַּלֶּיהָ כִּפְרוּעִים
תְּהַרְהֵר בְּעַצְבוּת אֱנוֹשִׁית
עַד לְאָן תִּמְשֹׁכְנָה הַדְּרָכִים.

וּכְשֶׁיַּנִּיחַ בְּאָזְנָהּ קֻשִׁיָתוֹ
קְטַן נְכָדֶיהָ נְאוֹר בַּחְרוּתוֹ
תִּתֵּן בּוֹ הַכֹּחַ לְהִתְעַצֵּם וְלִמְלֹךְ
וְלִהְיוֹת נַחֲלָה וְנֶצַח לְדוֹרוֹת.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי