עירם קלהור / כאבי אדמות |
שבים אל כאבי אדמות,
נפגשים ברגעי עוררות,
כחלופות אחרונות, לאחר שקיעה.
היא קרובה לגמירה,
עוד רגע שבירה ואז
התרפקות.
הוא גונח שתיקות,
מת בידה.
מת, נתק, חסר תחושה.
היא מניחה ראש על חזה,
גופות חמים, הוא קם ויוצא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|