|
היה זה עם שחר או שמא היתה זו אשמורת ראשונה.
מישהו לחץ על כפתור.
אולי היה זה נביא.
ליקט את שניהם בלא ידיעתם.
היא כתבה והוא נשם.
המשקפיים שלו ורודות.
היא לא רואה מקרוב בלעדיהן.
האקלים האדום הזה שהם חיים בו, מכושף.
נולדו אליו. לא מכירים אחר.
ערפילי הבוקר מתחפשים לסלילי עשן.
לובשים ופושטים צורה מול נשימותיו.
בה אין תמיהה אל מול המילים הנבראות תחת אצבעותיה.
מתמסרת לחושיה.
חובקים את הנבואה.
שוטים. |
|
|
" אתה לא מחזיר
לי את הכסף ? "
" לא ! "
" זה בסדר,
הלוואי
שהכסף הזה ישמש
אותך לתרופות !
"
(החבר הטוב)
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.