לא היה כלום כי אין כלום.
תפנימו ותבינו,לא היה כלום כי אין כלום.
תחזרו איתי ביחד לא היה כלום כי אין כלום.
וההמון קורא אחרי הכריזמט.
לא היה כלום כי אין כלום.
בין ההמולה,
ילד שאל אבל אמא אם לא היה כלום מה היה?
הרי אין עשן בלי אש.
והאם לבנה עונה לא היה כלום כי אין כלום.

האיש עומד על הבימה,
לו הם מריעים כאילו מלך.
אז קיבלתי שמפניה לשתות עם הסיגר.
אסור,אסור לי לשתות שמפניה ולעשן סיגר.
הקהל עונה יחדיו לא היה כלום כי אין כלום.

השליט ממשיך,
קרוע לי השטיח,לא תקנו לי חדש.
ראשי טרוד בבעיות עולם.
אז קניתם לי שטיח,הבאתם לי שמפניה כדי לעשן עם הסיגר.
אבל אתם יודעים חברים,לא היה כלום כי אין כלום.

אה כן,שכחתי הפתיתים.
אצלי לא אוהבים לאכול פתיתים.
מותר נכון,מותר לא לאהוב פתיתים.
אז לא תביאו לי אוכל מיוחד.

אני עסוק בבעיות,אחר משפחתי רודפים ציידים.
למה,למה וכי מה הם עשו.
אני שב ומדגיש לא היה כלום כי אין כלום.
כולכם חברי,אם תרצו תביאו לי דברים אבל אם תביאו לי אז אל
תשתמשו במילה מתנות.
לא מבקש אני מתנות.
יחס טוב מגיע לי,לא היה כלום.
אני מביט בכם ומאמין באמונה שלמה.
בבחירות הבאות כוחנו יגדל כשם נתינתכם לי.

הילד מביט באמו ושואל
אמא מה תביאי לו.
האם עונה אותך בני,אתה תהיה לו לעזר.
הילד מבולבל עונה אבל אמא אם לא היה כלום כי אין כלום אז למה
לתת אותי.
האם מהרהרת כבחלום,משיבה. לא היה כלום כי אין כלום.המלך ביקש
המלך יקבל.
נכון הוא לא מוכתר כמלך אבל שנים הוא שולט.
כל שירצה יבקש.

השליט הביט בהמון,לחץ על כפתור בחליפתו,החל לעוף מעל ההמון
וקרא לא היה כלום כי אין כלום.
מנופף הוא לשלום. מחייך ואומר לעצמו אלה אוכלים כל דבר.
ההמון התפזר איש איש למקומו הקט.
המון אשר טרוד בקיום כלכלי ולדבר אחד הוא מאמין אין כלום יש רק
את השליט.

מדינה שכזאת.
אנשים שכאלה.
לא חושבים על אופציה אחרת.
הולכים כחולמים אחר הכלום,
ריקנות ששלטת בכח ההמון בידי בעלי הממון.
ישנה קבוצה קטנה אשר רואה את האמת,
נמצאת ברדיפה יומית.

ההיה כל זה חלום בידי יד אל על מכוונת וצוחקת מכסילות ההמון.
מביטה ומהמרת האם כל זה יימשך עד בלי די.
יום מן הימים ליד המכוונת יימאס והיא תקום על הארץ ותגרום
ללחימה בין ההמון למיעוט השולט.
הארץ תרעד ואיש איש יחזור לפנכה וישיב והיה והיה כי כלום לא
היה והיינו כחולמים כעדר לקראת כלייה.
אלו הם חבלי ארץ נעדרת מנהיגות וטוהר ערכי היושרה.
ארץ נעדרת בסיס עם תחתית. ארץ בה השליטים חדורי אמונה
שאחרי המבול ואיש יעשה כרצונו לעצמו ומשפחתו.
שנים חלפו,
הילד הקטן ששאל את אמו על הריק הפך לנער.
התעורר הנער משנתו,ריח שרוף עלה אל אפו,קרא הצילו,שקט מסביב.
איה האיש אשר יציל חייו.
הוא מחייך, רחוק הוא מסכנות יום יום.
הנער נותר לבדו,מתבוסס בדמו.
בורח הוא עירום, נס אל מדינה אחרת.
ביום מן הימים הוא ישוב כשיהיה מוכן עבור צדק לשוב אל הארץ
המובטחת בה יש ויש.

הקשר בין השיר למציאות מקרי בהחלט אולי בידי יד עליונה
מכוונת.