הברית לא תחודש אם לא תעשה את המעשה,
ותקלף את תחושת האשמה מגוף האבן שלך
אנחנו הולכים כל הזמן לכיוונים שונים, ולא מגיעים
כל מה שאמרת לא שווה כלום אם אין צעיפים

גם כשאני לבד, אני לא רואה אותך, אין לך כלום,
אין בך כלום, ואתה לא קיים
רק אחוז קטן של אבן או שומן שמחלחל עמוק לאדמה,
ולא רואה דבר, רק רגבים ושורשי דרדרים
ככה זה כשאין אף-אחד בסביבה שיכול לתת לך יד מכוונת
אתה רוקד כמו מכונה, וזה לא עושה לאף-אחד טוב על הלב
אז מה נשאר, תגיד לי, כשאתה והמכונה הם אחד
כל יד שאתה מכוון פנימה - פוגעת, גם אם היא מחטיאה את המטרה
אבל היא פוגעת במטרה אחרת, לכאורה לא נכונה, אבל נכונה לגמרי
כי הכול מכוון מלמעלה, גם הטעויות שלך, גם כל הפשלות שאתה עושה
"בלי להתכוון"

אז אם תיקח אבן ותזרוק אותה למים, יעלו אדוות, אבל אחר-כך לא
יהיה כלום
האדוות יתפזרו והאבן תשקע במצולות, ואולי תהיה שם דוממת אלפי
שנים
ככה זה כשאף-אחד לא רואה, גם לא מבקש לראות ולא שואל
אתה מתייסר הרבה על דברים שאין מה להתייסר עליהם
כל מה שהיה צריך לקרות - קורה
ואם תעשה את המוטל עליך מאת הבורא - לא יהיו בעיות
כמו כן קיים את המצווה "ואהבת לרעך כמוך",
ואל תפגע באיש, אפילו אל תחשוב מחשבות רעות כמה שניתן,
כי הכול חוזר אליך וקקה בידך.