|
אצבעות של קיץ
מתדפקות על חדרי ליבי
סדק צר נפער
בהשתאות מופתעת.
אתה מוטל לצדי
בדממת מוות
נוכחותך נפקדת
באוויר המהביל של הלילה.
במקום אחר,
המשורר עורג מילים
שתי וערב
קצרה היריעה מלהכיל
צינה מזדחלת
במעלה גבי
פוערת בור
עמוק ואפל
בחשכת ההוויה. |
|
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.