פעם שאלתי ילד קטן-
אם הכרח יהיה להעלים
אחת מהעולם
על פיצה או גלידה
על מה תוותר?

פעם שאלתי עלמה תמירה-
(זה קרה כשהייתי מעט שיכור בערב שירה)
מה נחוץ לך יותר
חיוך או שירה?

"לא אחיה ללא חיוך
גם אם השירה תאבד לי לעולם"
ענתה, ואני עדיין מנסה לנחש
אם סטטיסטית היא כמו כולם.


פעם שאלתי קשיש מפוכח-
מקל הליכה או מכשיר שמיעה
מה תזרוק לפח, אם תהיה מוכרח?

אז ענה וחיוך על פניו
מנסה לקחת בשארית כוחותיו
איזה ביס מהפיצה של חייו.
"יש לי שירה ישנה בשבילך
יש לי גלידה הכי טובה, הכי טובה ומשובחה!"