בהתחלה -
יכתימו המילים את
האבן הגלילית.
יקוננו -
כאן טמונה
אישה עם שם של זקנה,
בת של,
אמא של,
אשתו של.
היא נולדה,
היא מתה
ובין לבין - היא חיה.
אחר כך הצבע ידהה
והמילים יתבהרו.
כאן שוכבת זו,
שאף ילדה כבר לא
נושאת שם כמו שלה.
היא הייתה ואיננה.
אחרי עונות,
כשבשדה האבן יצמח יער  
פיטריות שיש,
המילים ישקעו באבן.
לא יוותר שם,
או סימן -
מתי נולדה או מתה.  
תשאר האבן,
זו שהכתימוה מילים
ואין לה שם ויומהולדת.
רק אבן,
שהייתה פעם סלע,
שנעקר מאדמת הגליל.