בְּחַדְרִי, עַל כְּסוּת מַצָּעִים,
חֲלוֹמוֹת נְדִירִים.
אֵיךְ אֲטַיֵּל בִּרְחוֹבוֹת הַסְּתָו
כְּאִישׁ הַנּוֹצֵר זִכְרוֹנוֹתָיו.
אַךְ עִם הִתְעוֹרְרוּת,
לֹא אַנִּיחַ קֻשִׁיָּתִי לֶאֱלֹקִים
לֹא פָּקַד הוּא אֶת חֲלוֹמִי,
הֲלֹא נִרְדַּמְתִּי בַּהֲוָיָתִי.
יָדַעְתִּי כְּאֵב-שַׁלֶּכֶת-
וְגַם לַבְּדִידוּת הַזֹּאת
אַמְצִיא חֲלוֹם בֵּין סְדִינִים,
בְּטֶרֶם יִדְהוּ צְבָעִים.
בְּחַדְרִי, יָפִים מאד כְּתָלָיו,
גָּוָון בּוֹלֵט בְּכָל פִּנּוֹתָיו.
אֵיךְ נִשְׁבַּר הַגֶּשֶׁר הַלָּבָן
בֵּין חֲלוֹמוֹת לִמְצִיאוּת.
כל הזכויות שמורות
לדן בן שלום |