צריך להזדרז עם המפגש כי חצבים פורחים.
(שיר לשבת)
א.
החצבים פּוֹרְחִים
ב.
וְהַזִּקְנָה מִתְגַנֶּבֶת לְאִטָּהּ,
נוֹתֶנֶת רַק סִימָנִים קְלוּשִׁים,
חוצבת אֶת דַּרְכָּהּ
בַּחֹשֶׁךְ...
בָּרוּר שֶׁהִיא חוֹתֶרֶת לַפִּגּוּעַ,
חוצבת מִנְהָרָה
וְהִיא תַּפְתִּיעַ וְתָצוּץ לְלֹא שׁוּם הַתְרָאָה.
וְאֶת הַמָּאֳכֶלֶת הִיא תָּנִיף בְּמֶרֶץ וְלֹא תָּשִׁיב
אוֹתָהּ רֵיקָם
עַד שֶׁמָּחוֹל הַמָּוֶת הַמְּשֻׁנֶּה הַזֶּה ייתם
רַק עִם כְּלוֹתוֹ שֶׁל זֶרֶם הַדָּם.
וְאָז, וְרַק אָז...
תָּם ונישלם...
ג.
החצבים פּוֹרְחִים.
וְטוֹב שֶׁהִזְמַנְתִּי אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם הָאֵלֶּה,
הַוְּרֻדִּים.
הַחַיִּים טוֹבִים.