לא אבין לעולם את מה שעשית,
הנחישות שהפגנת בשעת משבר אחרונה,
את הבנת,
עובדה שבחרת.
איך הצלחת, מה עבר במוחך?
שניהם עמדו לצידך,
היא לשמאלך, הוא לימינך,
ובחרת, הענקת לו חיים.
היא עמדה לשמאלך,
נשארה איתך ברכבת,
עד הסוף, בייסורים,
בחנק, עד המוות הקר.
הוא נותר, את נסעת,
איתך, לידך, למותה היא הגיעה,
את בחרת בשבילם,
הוא שרד, נטוש ומבולבל.
אני כאן וכותב לך,
מנסה להבין,
שואל מניין הכוח,
הכוח לבחור?
אני חי בזכות הדחיפה, הבחירה,
אני אבא היום,
לא מבין מאיפה הכוח,
הכוח לבחור, בחירה שכזאת.... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.