פְּנֵי עַמִּי מוּסָבִים מְעִמִּי

זֶה הַמֵּת הַיּוֹדֵעַ מָנוֹחַ
מִי שֶׁדָּם אֲדְמוֹרִי"ם בְּדַמָּיו
הַנּוֹטֵה עַל עַרְשוֹ בְּמִשְׁכָּב

לְכַלּוֹת אֶת יָמָיו הוּא רוֹצֶה
לֹא אֶת פְּנֵי הבָּאִים לְחַלּוֹת
וּבָאִים בִּתְפִילות

אֶל הַקִּיר הַגּוֹאֵל
אֶל קִיר הַמַּרְגּוֹעַ

אֵלָיו הוּא מֵסֵב אֶת פָּנָיו
לִמְאוּרַת הַשָּׁפָן בְּמִנְהֶרֶת הָאוֹר הַלָּבָן
אֲבוֹתָיו עַל בָּנָיו









בתלמוד נֶאֱמַר כי אם פניו של הנפטר פונות אל הקיר - סימן
רע הוא לנפטר, ואם הסב את פניו - סימן יפה הוא.