ניב קונס / כשהקיץ יעזוב |
וכששמש תתכסה
אז נסער בגוף אחד
אז נכאב שוב זו את זה
אך הקיץ עוד חג
החדר, בינתיים הוא חם
הרוח, פשטה את בגדיי
שטפה את כל הגוף הריק
וחסר תחושה, עמדתי שם
כל כך רציתי שהיום יכבה
שאת תבואי עם בוא הבוקר
שישוב הטעם למשול בפה
אך בסוף כבה האור
ובמקומך זרח החושך
החיוך נשמט, הירח שט
כשהקיץ יעזוב
וכששמש תתכסה
אז נסער בגוף אחד
אז נכאב שוב זו את זה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|