הוא מביט בי מלמעלה,
אין לו מכונית.
מסתכל אליי, מחייך, קורא לי.
יקבל אותי אליו, בלי כחל ושרק.
נמצא הוא בין עננים,
שולח ידיו כלפיי,
בואי הוא קורא לי.
אני מביטה,
השמיימה.
אהוב ליבי נמצא למעלה.
לא שופט את הכנסתי,
בוחן הוא את ליבי.

בארץ הגברים, שכחו להיות גברים.
בעודם הם בעד שוויון,שכחו שיש הבדלים בין גברים לנשים.
הלבד בארץ חונק את הנפש.
מחכה שאפגוש בו, באהוב לבי.
נפשי אליו יוצאת, לבוא להיות איתו בין עננים.