החיים נהיו נפלאים
בהמלין היה בוקר מקסים. השמש זרחה וחיממה את האוויר בדיוק
במידה, לא היה חם מדי ולא קר. מפעם לפעם ירד גשם קצר ונחמד
ובשמיים הופיעה קשת. ולפעמים הופיעו שתי קשתות, אחת משמאל ואחת
מימין. העיר, שהשתחררה מכיבוש העכברושים, חגגה את בוקר העצמאות
הראשון שלה. אחרי ארוחת בוקר התושבים פנו לעיסוקיהם, כל אחד
לשלו. המורים היו היחידים שלא ידעו מה היה העיסוק שלהם וממש
באותו בוקר הפכו את המבנה של בית הספר לאולפן לטלוויזיה, שסביב
השעון שידר תכניות ריאליטי.
אחרי יום העבודה אף אחד לא מיהר לקחת את הילדים מהגן ולא רץ
הביתה כדי להתחיל מוקדם ככל האפשר לריב עם הילדים שלא עשו
שיעורי בית. לא היה זכר לילדים. העיר הייתה ריקה מילדים
והתושבים לא זכרו שעוד אתמול היו בה ילדים.
בערב ראש העיר שלח וואטסאפ לתושבים. בוואטסאפ סיפר שהודות
למאמציו העיר לא רק השתחררה מהעכברושים, אלא עומדת להשתפר גם
מבחינות אחרות, כגון: אף אחד יותר לא יתרוצץ ברחובות ולא יטפס
על הגדרות, המתקנים בגינות לא יתבלו ולא יהיו יותר מקרים
שאנשים זורקים את עצמם על הרצפה בחנות ממתקים.
השמש שקעה ולא היו יותר קשתות בשמיים. אבל היו המון אורות
ניאון בכל הצבעים.
גם בוקר העצמאות השני היה בוקר מקסים. השמש זרחה וחיממה את
האוויר בדיוק במידה. וגם כל יתר התרחשויות חזרו על עצמו ביום
הזה. בעצם חזר על עצמו בכל יום. רק הוואטסאפים של ראש העיר
השתנו ונעשו יותר ויותר שמחים. בכל מקום נשמעו צחוק ומוזיקה.
החיים נהיו נפלאים.
גם לילדים, שעזבו את העיר והלכו בעקבות החלילן לתוך ההר, היה
בוקר מקסים. התברר שבתוך ההר יש המון מבוכים ודרקונים,
והדרקונים משתוקקים לשחק עם הילדים. בפסגת ההר היה פתח ממש ממש
גדול ודרכו השמש זרחה וחיממה את האוויר בדיוק במידה, לא היה חם
מדי ולא היה קר. ההר היה ענק בתוכו היו חדרי משחקים שבהם
מדפים עם טלפונים חכמים ועם טאבלטים, וגם חדרי ממתקים שבהם לא
רק מגוון מאוד גדול של קינוחים אלא גם בקבוקי קולה ליטר וחצי.
היו גם חדרים שנקראו " זְלֹלֶת". הילדים לא הכירות את המילה
ובהתחלה חששו שזה אוכל בריא, אבל אחר כך בדקו והבינו שהכל
בסדר.
לא היה זכר למבוגרים והילדים לא זכרו שפעם היו מבוגרים
בסביבתם.
החיים נהיו נפלאים.
אבל כל יום בין 20:37 לבין 20:42 , חמש דקות בדיוק, תושבי
המלין בכו כולם כי נזכרו בילדים שנעלמו, והילדים בכו כולם כי
התגעגעו להורים שלהם. רק חמש דקות. ושוב החיים נהיו נפלאים. |
