אם יכולתי להסביר במילים מה עובר לי בגוף לא הייתם מבינים
מילה.
כל הסבל והאושר שהתערבלו להם ביחד לא היו מושא לקנאה אלא
לטירוף.
חשתי רדוף בתוך גופי, מחשבות ומילים מקיפים אותי כמו שדים
רעים.
היינו שווים, פעם מזמן, היום אני קצת חי- מת, לא יודע מתי אני
חולם ומתי זו המציאות הרעה שמכה בפני.
אהבתי אותך, כמו מטורף אהבתי אותך ועכשיו אני רק מטורף ואת כבר
לא פה.
אני לא מאשים אותך, אין איך לסבול את כולי.
בלי תרופות וסמים אני גם לא יכול אפילו להסתכל במראה ולראות
שאני כבר לא מי שאני.
וכל מי שאת וכל מה שאת מסתחררות סביבי.
מלאכית ופיה ממקום טוב יותר, שבאו להציל אותי.
אבל אז אני קם שטוף זיעה ויודע ששוב החלום התעלל בי עוד קצת.