היא מתפתלת וגונחת וקוראת בשמי,
בזמן שהיא בוחשת ביערת הדבש שלה.
"תגידי," אני שואל אותה, "למה את מאוננת כשאני פה?"
"הו, לו הוא היה פה, והיה חודר אליי..." היא מתמוגגת.
"אבל אני פה," אני אומר.
"כמה הייתי רוצה שהוא יהיה פה ויבעל אותי... אני מתה
מתאווה..."
"אבל אני פה..."
"למה הוא מת, למה. הוא היה בחור כל-כך סקסי..."
"אני לא מת..."
"אוי, אני גומרת ממך, אם אתה שומע..."
"אני שומע, אני שומע היטב,"
הסתכלתי במראה לראות אם אני באמת סקסי כמו שהיא טוענת,
ולהפתעתי לא ראיתי את הבבואה של עצמי.
על השידה דלק נר נשמה,
ועל הדלת מבחוץ מודעת אבל עם שמי.
"לו היית חי לזיין אותי עכשיו..." היא גונחת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.