עד שלא אמרתי אהיה נהר
עמדתי חצץ בערימת חצץ.
עד שלא שטפו במימי הצללים
ואמרו כי טובים המים
כי רחש ליבם דבר טוב
לא ידעתי אם
יהי נהר
היה לנהר.

מימי כל כך שמחו
שיחקו בטין החם
והתלכלכו.
קשרו לעצמם
שרשרות שרכים וביצים
גהרו על חלוקי הנחל ועל האבנים.
עלו ירדו
וסחפו בשחוק
את צל העלים
את ביצת השמים
ואת מצעי העננים.
שלחו זרועות לכאן ולכאן
ואף הירשו לאנשים להלך עליהם...
ושמחו לשוב ולשכב בים
ביודעם כי טוב
כי מעגלי גליהם
מתגלגלים גדלים
כאסופת שירים
שנשלחה מקבר.