בשלג צח ראשי בערפל
אני קורס בעל כורחי
ולא יכול להסתכל,
להסתכל לתוך תוכי
יוצא לרחוב, לא זוכר את הכתובת
רוצה לחזור הביתה,
לא זוכר איפה אני גר
הולך לשוק כדי לקנות
שלג צח טוב לניתוק
אבל בגלל שאין סחורה כזאת
אני נופל אכול שדוד
אין עוד איך לשרוד,
את החיים מבלי לחשוש
מדיסקו מאנייק שיבוא מהפינה,
וייעשה פה מסיבה
אז הם אמרו לי -
כי האושר לא בי, רק בהם הוא טמון
כמו ההוא שחפר באדמה ולא מצא מטמון
הלכתי אל ביתי לנדוד
רציתי לעוף כמו הנץ
אבל בגלל שגם הייתי רעב -
שדים קרסו לתוך הלב
שכחתי את העשבים על האש
לא נשאר מהם כלום
והדבר היחיד לו הייתי מסוגל
הוא לדחוף אצבע לתחת ולחייך
אז הם אמרו לי -
שהאושר לא בי, רק בהם הוא טמון
כמו ההוא שדיבר יותר מדי, וכרתו לו את הלשון.
כמו הילד שלא הצליח לישון.
כמו ההוא שנפל מהארון.
כמו הילד שהעיף עפיפון.
כמו הילד שהיה ילדון.
כמו הסבא שהיה סבון.
כמו הילדה שראתה ארוויזיון.
כמו זה שאין לו טמפון.
כמו הילדה עם הטרומבון.
כמו להביס את שמשון.
כמו לישון על ארגז קטון.
היום יום הולדת
חישבתי כבר את כל הפרטים
נשב במרפסת
נספור ציפורים נודדים
כבר אמצע הלילה
אולי זה באמת הזמן לישון
אבל משהו תקוע
תקוע כמו שטרונגול בתוך הגרון
נכון את יודעת
שאת משוגעת
אבל אין לי כוח
להביס אותך בשח-מט
כי את לא מדברת
את קצת מטורללת
ואני לא שומע
את קולות הסירנה מהרחוב המקביל
היום יום הולדת
תקעתי אותך בכל החורים
את כמו מסננת
כבר לא רואים יותר פרטים
כבר אמצע הלילה
אולי הגיע הזמן לפרוס
את הלחם
כדי לשחרר את השטרונגול מהגרון.
+ מאמי...
- מה
+ אני רוצה לספר לך משהו...
- מה
+ תשבי
- מה קרה, אבנר? אתה מפחיד אותי
+ רציתי להגיד לך...
- כן?
+ שאני הומו
- ידעתי, בן-זונה!
בגלל זה לא אמרתי לך שאני גבר!
+ את מה?!
- אופס.
אני לא
אני לא
אני לא
יכולה בלעדיךךךךךה!
- למה לא?
- פיקולו
+ פיקולו?
- פיקולו!
+ פיקולו...
גבוה-גבוה עד שכבר לא רואים
את המשקפיים הכחולים
שמשקיפים לעננים
ורואים אותנו שקופים
למטה-למטה לתוך העננים
איפה שיש תור של מתים
שבאים לרשום פתקאות על החלונות
בבתי האנשים שמתקשים להיות
איזה יום יפה, איזה יום יפה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.