|
בצמתים של היום
נעצרת לרגעים חטופים
השתהות מתוקה
בין תכף לעכשיו
כמו חריקת בלמים
בלב כיכר סואנת
הלב פועם בעוצמת
ההרגשה
שוב ושוב
מסתכלת לצדדים
לבדוק שהכול
נשאר כשהיה
ברווח שבין הנשימה
לנשיפה
מצאתי אותך. |
|
|
יהושוע, נו, זה
האלף בית של
הספרות!
כך קיבל את שמו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.