[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הללויה פרקש
/
ברוכים הבאים לאררט

בואו ילדים. שבו במעגל. כבו את הטלפנים הסלולאריים, שימרו על
השקט, ואספר לכם סיפור.

פעם מזמן, היה איש אחד שקראו לו נח.
נח היה אלכוהוליסט תמים, ופעם תוך אחד מגילופיו הוא שמע את
אלוהים מבקש ממנו לבנות תיבה אמפיבית גדולה ולהפליג לנמל אררט
עם משלוח של כל סוגי החיות.
נח אמר "בסדר", זיין את הבת שלו, הסתובב ונרדם.
כשהוא התעורר בבוקר, הוא בנה את התיבה והפליג עם החיות.
בזמן ההפלגה, כל שאר העולם טבע ואחרי חודש ועשרה ימים, כשנעשה
מעונן חלקית, התחילה משפחת נח עם החיות שלה, את העולם מהתחלה.

זה נעשה בנחת. הם לא מיהרו. היה להם מספיק זמן. פעם אנשים חיו
900 שנים ויותר.

מה אתה אומר, גמליאל, כבר סיפרו לכם את הסיפור הזה בבית-ספר?
אבל רגע, זה לא סוף הסיפור. אני בטוח שאת ההמשך לא סיפרו לכם.
אפילו אני, שכבר יותר מכמה חודשים מאז שסיימתי את התיכון, לא
הכרתי את המשך הסיפור, עד שבמקרה שמעתי אותו לאחרונה.

אז ככה,
לאחד הבנים של נח קראו "שם", ברוך השם.
לשם הזה היו ילדים, נכדים ונינים וכולם היו יהודים. ויהודים,
אתם יודעים, אוהבים לנדוד, כך שאחד מהנינים הנודדים של מר שם
(קראו לו מרדכי מנואל נח) הגיע יום אחד לאמריקה.
למרדכי מנואל נח (ממ"ן בקיצור) זה נראה ממש לא בסדר שכולם
מתנכלים לבני עמו, צאצאי שם, והחליט שחשוב למצוא מקום כדי
ליישב בו יהודים בו יוכלו לחיות בשלום ובביטחון.
ממ"ן היה יכול להמתין (72 שנה) עד שיגיע איזה אחד הרצל, שינאם
בקונגרסים ויגדל זקן, אבל הוא החליט שאם אררט היתה יעד מועדף
על מייסד השושלת של משפחתו, הוא ייסד אררט חדשה.
קם ועשה!!

בספטמבר 1825 (בדיוק לפני 193 שנה) ממ"ן רכש בכספו את גרנד
איילנד (Grand Island) ליד העיר באפלו (סמוך למפלי הניאגרה)
במדינת ניו-יורק, קרא למקום "אררט" והזמין את כל היהודים
הנודדים לבוא ולהתיישב במקום.
רק מה? ליהודים, וזה ידוע, יש מוח יהודי, והמוח היהודי החליט
שבמקום להיבנות בארץ זבת חלב ודבש (אמיתיים), יותר עדיף מקום
משופע באבנים ועצמות קדושות. מקום שהמנה העיקרית בו בכל ארוחה,
היא חרב.
ולכן ילדים, חיים היהודים בכסח ואושר עד עצם (כמה סמלי) היום
הזה.

והערה/שאלה למבוגרים - איך זה שכולם יודעים על הרצל ותוכנית
אוגנדה, אבל על החלק הזה בהיסטוריה היהודית אף אחד לא מדבר?
שום דבר בתכנית הלימודים, כלום במגזין יום שישי, לא בית ספר על
שמו, רחוב איזשהו, משהו?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נניח שכתבתי
סלוגן,
ואישרו לי אותו.

ואני אלך ברחוב.

ואנשים יגידו
לי.

יו מלגזן, ראינו
את הסלוגן שלך
בבמה, אפשר
חתימה.

ואז איזה מעריצה
בלונדינית כוסית
תרד לי מתוך
הערצה.

ואחרי זה אני
אופיע בדודו
טופז.

ואחרי זה תהיה
לי תוכנית משלי,

ראשון בסלוגנים.


תתנו לי לשלוח
פיתות במקום לחם
עם הסלוגנים
שלי?

המלגזן הזועם


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/8/18 10:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הללויה פרקש

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה