היא הייתה ילדה שלא הבינה את העולם.
האיש אמר שהוא ייקח אותה לטיול.
הרגליים שלה כמו היו אזוקים באזיקי מתכת,
כשהיא הבינה שמשהו לא בסדר פה.
היא ביקשה ללכת.
האיש פתאום דיבר לא יפה,
הוא הפסיק להיות נחמד.
"יש לך משהו שאני רוצה," הוא אמר.

שעת אחר-הצהריים,
יער מבודד.
הוא בתוך הרכב, עושה לה דברים.
וגם היא בתוך הרכב, לא יכולה לצאת.

אחרי כן הוא דיבר בדיבור מלוקק,
אמר "היה לנו כיף, נכון?"
הוריד אותה בקרבת ביתה,
אמר שאם תספר למישהו -
משהו רע מאוד יקרה למשפחה שלה.

היא הלכה כשכבר החשיך,
רגליה היו פצועות, דם טפטף מבין רגליה.
היא לא דיברה עם אף-אחד,
נכנסה להתקלח.
לקחה כדור שינה לפני השינה,
ועוד אחד, ועוד אחד, היא לא שמה לב כמה.
יישנה כל-כך שלווה,
ולא התעוררה.