אדון שרוליק, לאן אתה הולך? לתלות את עצמי. למה, אדון שרוליק,
בוא נשתה כוסית. אין לי זמן, אני צריך לתלות את עצמי. תתלה את
עצמך אחר-כך, בינתיים שב איתי, נשתה כוסית. טוב, אבל מהר.
למזוג לך? תמזוג. אז מה, אדון שרוליק, איך החיים? טובים, אה?
לא, חרא. כן, הכול דבש, ברוך השם יום-יום, תשתה, תשתה. זה משקה
טוב. כן, אני קונה רק את ההכי טוב, למרות שזה יקר. אם כבר
לדפוק את הראש, לפחות לעשות את זה בסטייל. אני מבין אותך. אז
אתה הולך לחגוג? מה יש לי לחגוג? את החיים, את זה שאתה עדיין
הולך על שתי רגליים. לא, אני הולך להרוג את עצמי, אל תפריע לי.
להפריע? לא, לא, אני לא מפריע לבן-אדם בחגיגת המוות שלו. תספר
לי על החיים שלך. חרא, וחרא, וגם חרא. חיים כל-כך מפוארים? יש
לך מזל, אדון שרוליק, שהיו לך חיים מאושרים כל-כך. והחגיגה עוד
לא נגמרה, אתה הרי הולך לחגוג. אני הולך להרוג את עצמי. כמו
שאמרתי, חגיגה, בוא נשתה עוד כוסית לחיי המוות שלך. לחיים.
למוות. לחיים שלי ולמוות שלך, סאלוט. אז מה, איך האישה? מכשפה.
והילדה? זונה. והבן? נרקומן. כל הכבוד, אדון שרוליק, שיש לך
משפחה כל-כך מצוינת, אתה בטח גם מתפרנס טוב. אני בחובות. אל
תדאג, אדון שרוליק, אחרי שתמות לא תהיה בחובות. המוות שלך יפרע
את כל החובות שלך. תשתה, תשתה. אתה עומד לעשות את זה עם חבל?
כן. זה יפה, שמעתי שהרגליים רוקדות כשנחנקים. בטח זה יהיה
ריקוד יפה. אני לא יודע. אז תן לי לתת לך עצה, תחזיר לי אותה
בשבוע הבא. מה זאת אומרת? תבוא אליי בשבוע הבא, נשתה כמו
עכשיו, ותחזיר לי את העצה. אני לא אהיה פה, אני אהיה מת. זה לא
קשור, תחזיר לי בכל זאת, למה איפה תהיה? מתחת לאדמה. אז תצא,
תחזיר לי את העצה, ותחזור לתוך האדמה. טוב, מה העצה? תהיה
מבסוט.