אָהַבְתִּי הַטְּהוֹרָה עֲטוּפָה בַּלָּבָן,
עַל ראשה מִסְתּוֹבֶבֶת הִלָּה לְבָנָה,
עֵינָהּ תְּמִימוֹת וְגוּפָה קָטָן, חִיּוּךְ מְאֻכְזָב
שֶׁמְּחַכָּה
לְעוֹד חִיּוּךְ מְאֻכְזָב, זֶה בְּסֵדֶר יַלְדָּה
מֻתָּר לְךָ, חַכִּי אָהַבְתִּי אֶת עוֹד תִּגְדְּלִי.
גָּדַלְתָּ? יֹפִי שׁוֹמַעַת רֶגַע?
הַשּ-ָטָן שֶׁבִּי לֶקַח אֶת קִלְּשׁוֹן הַמּוֹדָעוֹת
וְהָרַג אֶת יֹפִי הַתְּמִימוּת,
החסך מִסְתּוֹבֵב סְבִיב הַזָּנָב שֶׁל עַצְמוֹ,
עֵינוֹ צוֹעֲקוֹת מִלִּים, מִלִּים שמתמוססות
בְּתוֹךְ גּוּפוֹ, מִלִּים עִם רֶגֶשׁ שֶׁנִּסְפָּג לַלֵּב
וְנֶעֱלַם.
צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ. עֵינוֹ מְחַפְּש-וֹת, וּמְחַפְּש-וֹת.
הַצִּמָּאוֹן לָאַהֲבָה הָרְגָה אֶת הַשּ-ָטָן עֵינוֹ מְלֵאוֹת
בַּדָּם
שֶׁלֹּא תָּם לֹא נְשַׁלֵּם, אֲנִי חַי בְּתוֹר בֵּן אָדָם,
אֲנִי חַי עִם קִלְּשׁוֹן וְהִלָּה לְבָנָה
אֲנִי חַי עִם עֲנִיִּים תְּמִימוֹת שֶׁצּוֹעֲקוֹת
לַחֲתִיכַת בָּש-ָר, בַּגֹּבַהּ שֶׁלִּי, בְּגֹבַהּ הֲכִי
נָמוּךְ.
אַל תְּאַפְשְׁרוּ לָנוּ לָעוֹף.
אָהַבְתִּי הַטְּהוֹרָה מַחֲזִיקָה לִי אֶת הַשְּׁפִיּוּת.
עַל ראשה הִלָּה לְבָנָה וּרְגוּעָה, וּבְיָדָהּ קִלְּשׁוֹן
אָדֹם וְאַכְזָרִי,
אָהַבְתִּי הַטְּהוֹרָה נִדְרְסָה אָהַבְתִּי כְּבָר לֹא
תָּשׁוּב.