|
פַּעֲמַיִם מָעַדְתִּי תּוֹךְ כְּדֵי רִיצָה בְּאוֹתוֹ
הַמָּקוֹם
בְּדִיּוּק בַּפְּנִיָּה ש-ְמֹאלָה לַש-ָּדֶה הַמַּקְבִּיל
לִכְבִישׁ תֵּשַׁע
פַּעֲמַיִם לָקַח לִי לִלְמֹד לְהַפְנִים וּלְזַהוֹת
פָּעַם אַחַת יוֹתֵר מִדַּי
לַמְרוֹת עֶש-ְרִים וָשֵׁשׁ הַפְּעָמִים בָּהֶן הִתְאָהַבְתִּי
לֹא לָמַדְתִּי וְלֹא הִפְנַמְתִּי וַעֲדַיִן אֵינֶנִּי
מְזַהָה דָּבָר |
|
|
הדבר שהכי מנחם
אותי בעובדה
שאני הולך למות
זה שזו ההלויה
האחרונה שלי.
יגאל עמיר,
היפוכונדר
היסטרי במהלך
התקף אפנדציט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.