אכתוב לך שיר ירושלים
כי  רחוק  אני ממך
בתוך כפר פראי ומלוכלך שורץ לי
ואת שנות אור
קדושה וטהורה.

רחוק לי שאונך המיוחד
כמו שפורפרת  חלב ממותק
את מפתה מאוד
אך מרתיעה בעת ובעונה אחת
אז בוחר במקומה כוס מים.

בוחר בנורמלי
להתעורר לאי סדר קיומי
בו העתיד כבש את העבר
וזו עובדה ידועה
אפילו משעממת.

טקסים בכל מקום
כל חיי  מצדיע לאבן
כל אדם יושב מתחת עץ
וחושב תכף שטיל
יקח אותו לירח
אבל הוא שתיל
עדין ושברירי.

קשוחתי אהובתי
יפה את מרחוק
אך כשכיעור מרפד את ליבי
בצמר גפן מתוק
אסתפק בתמונה צליל ושיר.