גברת עם סלים עולה אל האוטובוס. היא מפזרת את כל הסלים שלה על
כל המושבים של חצי האוטובוס האחורי. יש לה כוחות על, לכן
הצליחה להרים כל-כך הרבה סלים. נכנסים נוסעים בתחנות שונות,
ויושבים במושבים הקדמיים. הם מציצים אל הגברת עם הסלים,
ומעקמים את האף, היא כל-כך אנוכית. האוטובוס דוהר, האוטובוס
זוחל, האוטובוס עומד בפקקים. הסלים ויותר נכון מה שבתוכם
מתחילים להרקיב וריח רע עולה באוטובוס. נוסעים אחדים מציצים אל
הנהג, אך הוא מתנהג כאילו אין לו דבר בכך. אין דבר שהוא יכול
לעשות, הוא גם לא מתכוון, ולא אכפת לו בשיט. הגברת יושבת
מנומנמת בין כל הסלים על המושבים האחוריים, חצי האוטובוס
האחורי, מתנדנדת עם הנסיעה, פיה פעור, עיניה חצי עצומות. ניגש
אליה נוסע. "גברת..." לא עונה. "גברת..." לא עונה. "גברת!"
מתעוררת בבהלה. "מה?! מה?! כבר הגענו?" "גברת," אומר בנימוס
הנוסע, "צר לי להטריד אותך, אך אולי לא שמת לב. הסלים שלך
תופסים חצי אוטובוס, והם גם מסריחים." היא ממצמצת בעיניה,
מסתכלת עליו טוב-טוב כאילו מנסה להתמקד, עיניה סוקרות אותו
בחיפזון כאילו היא מנסה להבין מה זה הדבר הזה, ואז היא נובחת
עליו. נביחות איומות, מחוררות אוזניים. הנוסע נמלט מיד באימה
למושבו. עוד נוסעים עולים, וחלקם כבר עומדים במעבר. אבל הסלים
על המושבים - עדיין שם. "נהג," צועק מישהו, "הנוסעת במושב
האחורי, אתה לא שם לב?" "לא בעיה שלי," אומר הנהג בניחותא.
הנוסע שפנה לנהג מתכעס, ושותק. אבל קשה לו לכבוש את כעסו.
"נהג, אתה חייב לעשות משהו!" פונה אליו שוב הנוסע. "אני לא פקח
ולא שוטר, אני נהג, ותפקידי לנהוג," מחזיר לו הנהג בתקיפות בלי
להביט בו אפילו. הנוסע שותק. ילדה קטנה יושבת באוטובוס עם אימא
שלה. אימא שלה נרדמה. היא עקבה אחרי כל הסיטואציה שהתחוללה
באוטובוס בעקבות הגברת עם הסלים. עיניה צוחקות. היא מלקקת
סוכריה אדומה על מקל. היא קמה בשעשוע ילדותי והולכת מתנדנדת
לעבר הגברת עם הסלים. ראשה נע מצד לצד, ושיערה גם הוא. היא
עומדת ומביטה בגברת עם הסלים. היא מחייכת. "גברת, גברת,"
מנענעת הילדה את הגברת כדי להעיר אותה. "מה," פולטת הגברת עם
הסלים ופוקחת את עיניה. "בו!" אומרת הילדה, וכמה נוסעים יכולים
להישבע שפני הילדה השתנו לרגע. הגברת עם הסלים קופאת לגמרי
מאימה, ושיערה מלבין בין רגע. היא כל-כך אחוזת אימה, שהיא לא
יכולה לראות, לא לשמוע, ולא לחשוב. הילדה חוזרת משועשעת
למושבה. הנוסעים מביטים בחצי עין על הגברת עם הסלים, ולאט-לאט
מבינים שהיא מנוטרלת לחלוטין. אחד-אחד הם קמים ומשליכים את
הסלים שלה דרך החלון, ואותה מכסים בשמיכה גדולה מתוך אחד הסלים
בטרם הם זורקים אותו. הם מציצים בנהג, הנהג מתנהג כאילו הוא לא
רואה ולא שומע. הם יושבים מרוצים במושביהם, והנסיעה נמשכת. |