לפעמים אני מביט במראה ורואה שעדיין נשארו לי כמה שערות על
הראש וזה מפליא אותי שעוד לא תלשתי את כולן בפעמים שאחז בי מין
תסכול כזה עד שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי.

אני סה"כ אדם רגיל. לא גבוה מידי, לא שמן מדי,לא חכם מידי ולא
למדן מידי.
אז איך זה שדווקא אני הוא זה שרואה ומבין דברים שבעיניי הם
טריוויאלים לחלוטין (ולא מדובר בנושאים כגון,  תורת המיתרים,
נבכי הנפש הנשית או נוסחאות מתמטיות מורכבות), בעוד ששאר העולם
מתחבט ומתלבט בהם, לפעמים דורות על גבי דורות?

לדוגמה, שאלת הכותרת: מה קדם למה, הביצה או התרנגולת?

כולם "יודעים" (וטועים!!!) שלשאלה הזאת אין תשובה.
לי זה ברור כשמש שהתרנגולת היתה שם קודם.
ההסבר הוא פשוט והגיוני ואני בכלל לא מבין מה הדילמה.

בן אדם שמעולם לא נתקל בתרנגולת או ביצה, הולך ברחוב, ביער,
במדבר או בקיבוץ ונתקל בביצה הראשונה בעולם.
מה יעשה?

יקח אותה ויעשה חביתה (ברור, לא? אין יותר מדי אפשרויות).
אז הלכה הביצה ועמה נגוזו התקוות לתחילתה של שושלת מפוארת של
ביצים ותרנגולות.
כלומר, הוכחנו בוודאות שהביצה לא יכולה היתה להיות קודמת
לתרנגולת.

משמע שאת אותה ביצה (הראשונה בעולם) הטילה תרנגולת. נכון?
הרי לא יתכן שהופיעה לה ביצה כך סתם משום מקום - ביצים וכסף לא
גדלים על העצים (למרות ביאליק).

אבל אז באים כל המשעממים שאוהבים לבלבל בביצים, ושואלים:
"ומאיפה באה התרנגולת?"

כבר ציינתי קודם שאני סה"כ אדם רגיל. לא חכם מדי ולא למדן
מידי. ואני גם לא חוקר פרטי או בלש מידי. אז מאיפה לי לדעת
מאיפה באה התרנגולת.

אבל היא באה מאיפה שהוא - עובדה(!!!) יש לה אליבי (הביצה) אולי
מהלול או מהצגה יומית, אנערף.
אם היא לא היתה באה, האיש ממקודם לא היה מוצא את הביצה שהיא
הטילה ועושה ממנה חביתה (אבל עכשיו זה כבר בסדר כי יש תרנגולת
שתוציא ביצים חדשות).

לא מגיע לי פרס פוליצר (או חמיצר, או משהו כזה?) על הגילוי הזה
(או לפחות מדליית זהב על זיון מוח למרחקים ארוכים)?