[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הללויה פרקש
/
אכילות

בפורים - אוכלים אזניים (בלי להחרים חביתות עין - עיניים).
בשבועות - גבינה (בלי מדורות בשביל לשרוף מילקי).
בבוקר -  קפה (ואף אחד לא חושב להשליך את כל התה לנמל של
בוסטון).
בחג ההודיה - תרנגול הודו (בלי חיסול מאסיבי של שפנים)
בראש השנה - דבש ותפוחים (ולא זורקים לפח אגסים וקלמנטינות).
לפני זיון - יין.
אחרי זיון - סיגריה.
ביום העצמאות - פרות צלויות.
ברמדאן - כלום ( לארוחות בוקר וצהריים).
בחנוכה - סופגניות (וגם אם יתפסו מישהו עם אוזן המן או מרור,
בפרהסיה, זה לא "יפגע ברגשותיהם").
ביום הולדת - עוגה (ואף אחד לא יעשה עניין אם יחלקו גלידה
במקום).
שירים ושערים - פיצוחים וקינלי.
בפסח - מצות.

עד כאן בסדר ונחמד. כל ארוע או מועד עם המנהגים והמאכלים
המסורתיים האופיניים להם.

לבני ישראל לא היה זמן לאפות לחם - הבנו. אז אוכלים מצות בפסח.
זה התחיל יפה וזו (היתה יכולה להיות) מסורת נחמדה וסימלית
לזכר... אז למה לא?
כמו, אוזני המן בפורים, סופגניות בחנוכה ותפוח בדבש בספטמבר.
אבל למה ההיסטריה? מה הקטע של להרתיח ולשרוף להכשיר ולהבעיר את
כל הבית, את סבא ואת השכנים והחתולה וכל הטררם הכפייתי והחולני
הזה של לא יראה ולא ימצא ובאיזה תאריך יוצר... די!!!!!! איזה
הגזמה.

אני מציע לאסור (בחוק!) בפורים על אמירת וכתיבת מילים שמופיעות
בהן לפחות שתיים מן האותיות ה.מ.נ. (למשל, המילים: מנורה,
הונולולו וחרמן - לא כשרות לפורים).
ותהיה חובה לכסות (שלא ייראה) שלטי חוצות ותמרורים שאינם כשרים
לפורים, (כולל: זהירות סיבוב מסוכן).  
מה יש? מה כל כך נורא? אתם לא יהודים? סה"כ שלוש אותיות וכולה
יום אחד בשנה לכבד את המורשת היהודית ואת זכר אלה שכמעט נרצחו
ע"י המן הרשע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לזאת שאהבה את
התל אביבי וזכרה
בכיתה ד': שכחת
את האות J בשיר
הנחמד שלך.

שולה המורה
לאנגלית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/9/18 9:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הללויה פרקש

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה