דבר ראשון, אני רוצה להדגיש שחשוב לי שהפרטים והעובדות אודותם
אני כותב, יהיו נכונים ומדויקים.

העובדה המדוייקת והמעודכנת היא שמעולם לא פגשתי בכפר בלום
אנשים חכמים.
אינני טוען שאין כאלה בנמצא ויתכן, לו הייתי מגיע לקיבוץ ההוא,
כן הייתי פוגש שם אחד (או יותר) אנשים חכמים.
אבל לא הגעתי. מה יש לי לחפש בכפר בלום?
קודם כל, זה בצפון מדינת ישראל ואני בכלל חי במדינת ניו-יורק,
כך שאפילו אם היה לי משהו לחפש (לפעמים אני מחפש דברים) לא
הייתי מחפש אותם דווקא בכפר בלום.

סה"כ ה"תופעה" הזאת שקרויה כפר בלום, אותי באופן אישי היא די
מתסכלת.
מה זה כפר בלום?
קחו דקה או שתיים. חפשו בגוגל או ויקיפדיה אם לא מתחשק לכם
לסמוך על המילה שלי.
אני מצאתי שכפר בלום הוא קיבוץ בעמק החולה.
כן, כן, עיניכם אינן מטעות אותכם. אתם רואים נכון. כפר בלום -
קיבוץ בעמק החולה.
אתם קולטים?
אנחנו בני אדם. אנחנו נעלים (אמורים להיות) על פני שאר בעלי
החיים. יש לנו שפה בעזרתה אנו מתקשרים איש עם רעהו (או
שונאהו).
השפה מורכבת ממילים בעלות משמעות מוסכמת ע"י כל משתמשיה. ללא
קונצנזוס מילולי שפה לא יכולה להתקיים.
בעברית, למילה "כפר" יש משמעות מסויימת אשר שונה במהותה מן
המשמעות של המילה "קיבוץ".
אם שואלים מישהו שגר שם: אביתר (נגיד שקוראים לו אביתר), מאיפה
אתה בארץ?
הוא ישר יענה: "אני מקיבוץ כפר בלום."
"אני מקיבוץ כפר..." ???
אני לא מבין. אם רצו לקרוא לישוב שלהם ע"ש מר בלום, שהיה (אני
מניח) איש חשוב או נחמד (או שניהם), היו הולכים על "קיבוץ
בלום". יש תקדימים לצורה הזו.
יש קיבוץ יפעת (ע"ש יפעת ההיא), יש קיבוץ מנרה (ע"ש מנרה) ויש
קיבוץ דגניה (ע"ש דגניה ליפשיץ, אם אני זוכר נכון).
היו יכולים לקרא גבעת בלום (כמו גבעת חיים או גבעת ברנר) אם הם
ממוקמים על גבעה.
אם אין גבעה, אפשר באר בלום (אם יש להם באר בסביבה, כמו באר
שבע או באר טוביה).
כל אחת מן האפשרויות הללו היו מונעות מאביתר האומלל את הצורך
למלמל במבוכה "אני מקיבוץ כפר..."

אם תחפשו בגוגל או ליד רעננה, תמצאו "כפר סבא" עיר בשרון.
כיצד יתכן שקיבוץ בעמק החולה ועכשיו גם עיר בשרון, יקראו
"כפר"?

אם עדיין אינכם מבינים את האבסורד ועל מה המהומה, בואו נתפרע
קצת ע"י דוגמה למצב שעשוי בתנאים מסויימים להתקיים.

נגיד שזכיתי בלוטו ב-300 מליון דולר.
באופן טבעי אני רוכש את בית חולים הדסה בירושלים.
כיוון שהוא שלי עכשיו, אני מחליט על שינויים ושיפורים
מסויימים.
אם קיבוץ בעמק החולה ועיר בשרון יכולים להקרא "כפר", אז למה
שבית חולים בירושלים לא יקרא "דיסקוטק"?
בעיתונים יכתבו "פצועי הפיגוע בשוק מחנה יהודה הובהלו
לדיסקוטק הדסה..." לא מספיק הטראומה מהפיצוץ, גם בדרך לדיסקוטק
היו צריכים להבהיל אותם?
אחרי זה מתפלאים על כמות הלומי הקרב במקומותינו...

ברור, בהתחלה זה לא יסתדר וייראה לא טבעי, אבל תתרגלו. כמו
שהתרגלתם לכפר בלום. לכל דבר מתרגלים מתישהו.
אם התרגלתם ל "קופת חולים", "דיסקוטק הדסה" או "מחנה
פליטים "בבלי" (אם לקיבוץ קוראים "כפר" אז לשכונה תל אביבית
אפשר לקרוא מחנה פליטים, לא?)
מעניין מי החליט ש "ארגון בריאות" או "ביטוח רפואי", ייקראו
"קופת חולים"?
אה, כן. ההגיון הוא שהחולים משלמים בקופה ולכן זו "קופת חולים"
- גאוני, לא?
בגלל זה, במקום "מוסך" צריך להיות "קופת מכוניות
מקולקלות".

היה לי אתמול דייט. לקחתי אותה לקופת אוכל איטלקי ומשם למשחק
של מכבי. אבל השופט המניאק, בן קופת זיונים, היה חד צדדי
והרס לנו את הערב.

אני מקווה שכעת, הטינה שלי כלפי החברים בכפר בלום, מתקבלת ע"י
הציבור הרחב בהבנה והזדהות.
אם יבוא יום אחד ארכיאולוג או אנתרופולוג שינסה למצוא היכן
התחילה הסמטוכה של השפה העברית - נא לשלוח אותו לעמק החולה.


עדכון אחרון.
לאחר שלושה שבועות בדיוק התיאשתי מהביורוקרטיה ומשר הבריאות -
שעוד לא החליט אם הוא שר, חצי שר או סגן שר - ומכרתי את
הדיסקוטק (עם הרופאים, האחיות והחולים - עסקת הכל כלול).
לאחר המכירה נתקלתי בקושי להחליט כיצד להשקיע את הכסף ממכירת
הדיסקוטק.
אחרי התלבטות לא קלה בעניין התועלת שברכישת האקדמיה ללשון
(מישהו חייב ליטול יוזמה ולהפטר אחת ולתמיד מהבכל"מ הארור הזה
["נגרם נזק רציני לחדור הארץ". "הבת של עזרא עולה השנה לחיטה
ב' (יופי, והבן של נחמיה לשעורה ג'. גועל נפש.], החלטתי ללכת
על מעבדת קדישא.
מרגיע אותי העיסוק באנשים שנחים כל היום על משכבם בשלום ולא
באים בדרישות ותלונות על כל דבר קטן.