|
הם קנאים לדבר השם
אך יותר מכך הם מתקנאים בגדולים מהם.
ולא שהם עצמם קוטלי קנים.
גם הם יודעים דבר או שניים.
על הארבה, למשל
אך גם על הגזם, הילק והחסיל.
על הארץ היבשה הם יודעים הכל
על הדגן שהוביש
והתירוש שהוביש
על הגפן שהובישה
על כל עצי השדה ואפיקי המים שיבשו
ואפילו על האיכרים כולם
והששון שיבש.
שפתם גם היא נאה
שפת עסיס
ולשונם-חלב.
גם אותם פקדו חזיונות
גם הם חלמו חלומות
הם ידעו מופתים
מופתים בשמים
ומופתים בארץ.
ולהם השמש הפכה לחושך
והירח לדם.
קשה הקנאה
קשה כשאול.
(ספר יואל, 4 פרקים, תרי-עשר) |
|
|
משה קרוי בא אלי
בחלום, אמר לי
עזוב אותך מהבמה
אלה חארות, תצא
מזה, מתי תבין
שכולם נגדך, אתה
חושב שאכפת
למישהו ממשהו?
עזוב אותך!
צא מהבמה ותתחיל
לחיות.
ד"ר מישה רוזנר
מנחם אבלים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.