אָדָם מַבִּיט עַל עֲבָרוֹ
נִזְכָּר בְּיַלְדוּתוֹ וּבְעֵינָיו דְּמוּתוֹ.
חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ וְעַל הִזְדַּקְּנוּתוֹ
הוּא כְּבָר מִזְּמַן אִבֵּד דַּעְתּוֹ.

הַתְּמוּנָה הַזֹּאת הַמְּעֻרְפֶּלֶת
כְּמוֹ סִיּוּמוֹ שֶׁל סֶרֶט,
אֵיךְ יֶאֱמֹד אֶת חַיָּיו
כְּמוֹ שָׁרְשֵׁי דֶּרֶךְ וְאֶרֶץ.

פֶּן הוּא וְיַלְדּוּתוֹ
וּבַחְרוּתוֹ תְּנַעֵר אוֹתוֹ
אֶל חֶלְקַת דֶּרֶךְ מִתְפּוֹרֶרֶת,
שָׁם בִּנְּקִיעַת הַיַּעַר דְּקִירוֹת דַּרְדַּרִיָה.

הוּא וְהַבָּחוּר שֶׁהָיָה דָּרְכוּ
אַחֲרוֹנֶיהָ שֶׁל אֲדָמָה לַחָה.
שָׁבוּ אֶל חֶלְקַת יַלְדוּת מְאֻחֶרֶת
שָׁם הַזִקְנָה קָנְתָה נַחֲלָתָהּ.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי