[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
בלונים אדומים

לא להתייאש, רק לא להתייאש. אמר לעצמו שוב ושוב בנצי כשהוא
טיפס במעלה המדרגות אל דירתו. הוא היה בן שמונים ונכה, רגליו
הלכו אבל בקושי, גם בקושי נשם, כך שילם על שנים של עישון. לא
להתייאש, רק לא להתייאש. אבל לעצמו בנצי שוב, והרים עוד רגל
למדרגה הבאה. יש הרבה מדרגות, והן נדמה לא נגמרות, ואף-אחד לא
עוזר לו. אבל לא להתייאש, רק לא להתייאש.

כשהוא הגיע לדירתו ופתח בקושי רב את הדלת במפתח כי לא היה
ממוקד, דבר ראשון אחרי שנעל את הדלת - שכב במיטה. כל גופו כאב
כמו אלפי מסמרים נעוצים בו. נדמה שהעצמות שלו מתפרקות. הוא
הזיע כמו חזיר והיה צמא מאוד, אבל היה חייב לנוח, למרות שהצמא
התגבר. אני חייב לשתות, הוא אמר לעצמו, והקים עצמו בקושי
מהמיטה. נדמה כל עצמותיו נסדקות, בתוך גופו, כל גופו, כל השלד
שלו. לא להתייאש, הוא אמר לעצמו, רק לא להתייאש. והוא פנה
למטבח לאט-לאט-לאט, ומזג לעצמו מים מינרלים. הרופא אמר ש-מים
זה הכי טוב אחרי מיצי פירות, ולא היו לו מיצי פירות. הוא שתה
שש כוסות כמעט בלי להרגיש. המים היו צוננים מאוד וטובים מאוד.
הם נתנו לו חיים. שאלוהים יברך את הטבע וכל הטוב הזה... הוא
מלמל לעצמו, והלך בשקט להחליף בגדים. אז שכב במיטה והקשיב
לקונצרט קלאסי ברדיו. כל כולו כמו נמס למשמע הצלילים, ונדמה
שהשרירים שלו הופכים רפויים וגם נשימתו מתייצבת. אבל הלב הלם
כמו תוף, כי הטלפון צלצל לאחר חודשים בהם לא צלצל, והוא לא היה
יכול לענות. הוא רצה, אבל לא היה יכול.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.

עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/7/18 8:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה